אֲנִי זוֹרֶמֶת הָלְאָה,
מִשְׁקָלָהּ שֶׁל הָאֵשׁ  שֶׁיָּקְדָה
הוֹלֵךְ וּמִתְמַתֵּן
לֹא הָיָה לִי פְּנַאי אוֹ רָצוֹן
לָשִׂים עָלַי חוֹתֶמֶת שֶׁל מִתְיַסֶּרֶת
נֶאֱבֶקֶת בָּעֹנִי הַנִּכְפֶּה עָלַי
בִּנְתִיב הַגּוֹרָל תַּחַת בְּרֵזֵנְט 
הָאֳהָלִים
בַּמָּקוֹם שֶׁהָרִצְפָּה הָיְתָה בּוֹצִית
וְהַדְּמָעוֹת הִתְעַרְבְּבוּ עִם 
נְקִישׁוֹת  הַגֶּשֶׁם.
וּמַבְּטֵי עֵינַי רָאוּ הַכֹּל וְאֶת 
הַמִּדְבָּר,
וְאֶת הַמְּצוּקָה שֶׁהִגְּרָה אֶל חַיַּי,
לֶחֶם עִם מַרְגָּרִינָה וְסֻכָּר,
אֲרוּחַת בֹּקֶר וְעֶרֶב בְּחָסוּת הָאֳהָלִים,
בְּשַׂר תַּרְנְגֹלֶת בְּיוֹם כִּפּוּר,
עַל דְּבַשׁ אֵין מָה לְדַבֵּר.

אמירה הס

 

 

אֲבָל הָיָה הָעֹשֶׁר הַזֶּה,

שֶׁל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל

שֶׁזָּרְעוּ בִּי אַהֲבָה

לִצְמֹחַ כְּפֶרַח אֲבִיבִי תָּמִיד.

הָיְתָה בִּי הָאַהֲבָה הַזֹּאת

לְטֶבַע הַדְּבָרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה,

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּלֵּב, וְגַם אִם אֵין לִי כֶּסֶף

לְהָבִיא מַתָּנָה לְיוֹמוּלֶדֶת שֶׁל חֲבֵרָה,

וְגַם אִם אָחִי הַנַּעֲלֶה שֶׁהָיָה בַּהֲגָנָה,

לֹא נֶעְתַּר לְדִמְעוֹתַי, לָתֵת לִי דְּמֵי כִּיס,

הָיָה  בְּתוֹכִי הָעֹשֶׁר הָאַגָּדִי  הַזֶּה,

שֶׁאֲפִלּוּ הַדְּמָעוֹת מָתְקוּ לִי.

שֶׁהַפְּרָחִים בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל הִקִּיפוּ אֶת לִבִּי

בְּגַעְגּוּעַ מַתְמִיד לַכּוֹכָבִים.

הַגַּעֲגוּעַ וְהָאֹפֶק הָרָחוֹק

 

אַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם צָלְלוּ אֵלַי

מַקִּיפִים אוֹתִי בְּטַבַּעַת שֶׁל אוֹר,

הָיִיתִי מַלְאָךְ מְרַחֵף

הַשֵּׁ’יחְ הַדְּרוּזִי
הִגִּיעַ מִדֵּי שָׁבוּעַ לָאֹהֶל
לְרַפֵּא אֶת כְּאֵבֵי גּוּפָהּ שֶׁל אִמִּי
תְּקוּפַת הָאֳהָלִים הִיא כְּמוֹ פֶּרֶק תָּנָכִ”י בְּחַיַּי
כְּשֶׁהָיִינוּ שׁוֹכְנֵי אֹהָלִים. זֶה לֹא נִתְפָּשׂ
שֶׁחָיִיתִי חַיִּים שֶׁכָּאֵלֶּה,
וְנֶחְשַׁבְתִּי כְּאַחַת מִבְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה בְּיָקְנְעָם.
מִגִּנָּתָם פָּרְחוּ פִּרְחֵי צִפָּרְנִים וְשׁוֹשָׁן
עָלָה מֵהֶן רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים שֶׁהִזְכִּיר לִי אֶת גַּנֵּנוּ בְּבַגְדָּד.
אֲבָל הָיָה  בָּאֹהֶל אֹכֶל, וְגַם עָבַרְנוּ אַחַר כָּךְ
אֶל צְרִיף מִפַּח.
וְהָיָה אוֹר שֶׁפָּרַץ מֵעֲשָׁשִׁית הַנֵּפְט.
הָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי מְחֻקִּים,
לֹא פּוֹרְצִים מִתּוֹכִי רְגָשׁוֹת כָּלְשֶׁהֵם,
גַּם לֹא זוֹכֶרֶת מָה חַשְׁתִּי
כְּשֶׁחֶבְרָתִי סִימָה גְּבִירְץ כְּבָר עָבְרָה לִצְרִיפוֹנִים
לְיַד הַמּוֹשָׁבָה.
אֲבָל הָיִיתִי חֵלֶק מֵהַכֹּל, וְנֶחְשַׁבְתִּי אָז כְּבַת הַמּוֹשָׁבָה
כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי הֵפֵרָה כָּל מַחֲשָׁבָה עַל עֹנִי.
כִּי הַשָּׂגוֹת שֶׁפָּרַשׂ אֱלֹהִים לְמַרְגְּלוֹתֵינוּ זֶה לֹא תַּעְתּוּעַ שֶׁל יֹפִי
זוֹ מְצִיאוּת אַדִּירָה
שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׁם אוֹתָהּ
מִתְמַזֵּג עִם הַפְּרָחִים.