דַּע אֶת שְׁבִילֵי הַפַּרְק
כְּשֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה
אָנוּ נִשְׁתַּכֵּב לכבודה בֶּעָפָר,
עַל אֲבָנִים
שֶׁנָּחוּשׁ בַּגַּב,
נִתַּן לָהּ לַעֲבֹר מֵעַל
תְּחִלָּה נַעֲצֹר אֶת הַנְּשִׁימָה
מוּל מַטָּס הָעֲנָנִים הַנָּמוּךְ– הֶעָמוּס בְּחֹמֶר הֶכְרֵחִי, רָעִיל,
מִתְנַכֵּר,
שֶׁאֵינוֹ מַיִם
פְּרַקְדָּן נֵאָסֵף אֶל הַצֵּל הַמִּתְקָרֵב
אֵלֶּה גַּלְגַּלֵּי מַשָּׂאִית שֶׁהִתְדַּרְדְּרָה
מְשַׁפְשֶׁפֶת אֶת כָּל גּוּפְךָ, מִכַּפּוֹת רַגְלֶיךָ
אֶל שְׂפָתֶיךָ, מְדַגְדֶּגֶת בְּאַפְּךָ
זוֹ פַּרְוַות בִּטְנוֹ שֶׁל הַדֹּב הַגּוֹהֵר מֵעָלֶיךָ
“צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי” *
וְאֵלָיו אַתָּה קוֹפֵא
וּמִתְאַוֶּה
לְהַרְפּוֹת, לְהִתְאַחֵד עִם כּוֹחוֹ הַמַּצְמִית
עִם הַחוֹם הַחַיָּתִי שֶׁיִּבְלֹס בְּךָ
בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת
אוֹ יוֹתִיר אוֹתְךָ
חַי
וְאַפְסִי
* (תהלים סג’ ב)
סוזי רזניק
כנשיקת דרקון
הָעֹנִי מְחַטֵּט בַּפַּחִים,
לְהָבִיא לְאִשְׁתּוֹ פְּרָחִים
זֶה יָדַיִם קְטַנּוֹת מֵאָחוֹר
דּוֹחֲפוֹת בְּמָתְנָיו
זֶה בַּחֹשֶׁךְ מַחְלִיק
עַל מְסִלָּה קְבוּעָה
זֶה חֶרֶשׁ מוּנָע כְּמוֹ גַּל שֶׁל בְּחִילָה
כִּשְׁאִיפַת אֲוִיר עֲמֻקָּה
מִתְרוֹמֵם כָּל מִכְסֵה פַּח
כִּנְשִׁיפַת הַסּוּמָא
אֶל מִכְשׁוֹל
זוֹ חֲבָטַת הַטְּרִיקָה
וְהַיָּד הַזְּרִיזָה חֲשׂוּפָה
מְזַהָה
מְזִיזָה
כָּל שֶׁמְּיֻתָּר
מַה שֶּׁקָּשֶׁה
מַה שֶּׁחוֹתֵךְ
וּמַה שֶּׁנִּדְבָּק,
פזמון חוזר: הָעֹנִי מְחַטֵּט בַּפַּחִים,
לְהָבִיא לְאִשְׁתּוֹ פְּרָחִים,
“כֹּה יָפֶה!” הִיא תֹּאמַר
נוֹשֶׁכֶת שְׂפָתָהּ,
אוֹ
קְצָת יַיִן,
בַּלַּיְלָה
יַעֲשׂוּ כָּכָה
עַל הַמִּטָּה הִיא תִּרְעַד
“רַק אַתָּה”,
זֶה שֵׁשׁ לַחְמָנִיּוֹת ‘בִּיס’
מִקֶּמַח מָלֵא
מִישֶׁהוּ
קָנָה
מִישֶׁהוּ זָרַק
זֶה רַק עַל הַנַּיְלוֹן
לֹא נוֹרָא
מְרוּחָה קְצָת רִבָּה,
הוּא רַקְדָן הַדּוֹרֵךְ עַל הַצֵּל שֶׁל עַצְמוֹ
הַנַּשָּׂא הַמַּחְזִיק
בִּנְגִיף הַכְּלִמָּה – אַתָּה שֶׁלִּי וַאֲנִי שֶׁלְּךָ,
זֶה סוֹכֵן
נוֹסֵעַ עַד מָוֶת
מְשַׁיֵּט בָּעוֹרְקִים
כְּמוֹ קָיָּאק
בְּאַפְלוּלִית תְּעָלָה
“רַק אַתָּה”, הִיא תָּזִיעַ אֵלָיו
עַל לְשׁוֹנוֹ
מְלִיחוּת צְרוּבָה
כְּמוֹ פַּעַם
הוּא יִרְאֶה בֹּהַק רַךְ מַפְצִיעַ
אֶל רַקָּתָהּ
פזמון חוזר: הָעֹנִי נוֹבֵר בַּפַּחִים
לְהָבִיא לְאִשְׁתּוֹ פְּרָחִים
חָתוּם
שְׁתֵּי עֵינֵי הַבַּיִת
עֲצוּמוֹת תְּרִיסִים
שְׁבִיל רָטֹב מַחְלִיק הִרְהוּרִים
שָׁרְשֵׁי אֲוִיר חוֹתְרִים בֵּין הַמִּרְצָפוֹת
מְחַפְּשִׂים אוֹתָךְ
בְּמִדְשָׁאָה טְלוּלָה בְּסָמוּךְ קְרִיאוֹת יְלָדִים בְּרִיצָה כָּךְ וְכָךְ נֶחְבָּטוֹת כְּמַכּוֹת כָּנָף חֲסֵרוֹת דְּאָגָה
נִשְׁמַת הַבַּקְבּוּק בְּמַסָּע אַחֲרוֹן
מִשְׁאָלָה מִתְעַגֶּלֶת
אֶל קִירוֹת הַזְּכוּכִית.
יָד נְחָשִׁית אֲפֹרָה גּוֹלֶשֶׁת עַל הַמִּדְרָכָה
יְבָבַת הַקַּבְּצָן מְבַקֶּשֶׁת
אֶת הָרֵיק שֶׁבֶּחָרִיט לִבֵּךְ