ריקי דסקל

מטפלת זרה

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשְׂתָה
כְּמִי שֶׁכְּפֵאָה שֵׁד וּפָקַד עָלֶיהָ
אֶת נַעֲלֵי הַבַּיִת לִזְרֹק
דָּבָר שֵׁנִי אֶת הַמִּבְרֶשֶׁת שֶׁהִסְתַּבֵּךְ
בָּהּ שֵׂעָר הַשֵּׂיבָה שֶׁל הַזְּקֵנָה
לַפַּח שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַחֶדֶר בּוֹ שָׁכְבָה
פָּנֶיהָ הַמֵּתוֹת גְּלוּיוֹת
אֲנִי אֶת הַר הָרָעָב שֶׁצָּבָה אֶת בִּטְנָהּ
אֶת פֶּצַע הַדָּם הַכָּחֹל שֶׁל לִבָּהּ לִזְרֹק
לַשָּׁוְא
יִסּוּרֶיהָ מִתְחַפְּרִים בִּי תְּעָלוֹת
עוֹד מֵאָז
וּמֵאָז
שֶׁחִיּוּכָהּ הָיָה כּוֹבֵשׁ
עֵינֶיהָ חַמּוֹת כְּכַפּוֹת יָדֶיהָ
הִיא לָבְשָׁה יָרֹק
רֵיחַ תַּבְשִׁילֶיהָ הִתְאַבֵּךְ מֵחַלּוֹן מִטְבָּחָהּ הַקָּטָן
כְּמוֹ בָּאַגָּדוֹת
וְהִיא הִגִּישָׁה קָפֶה צוֹנֵן וְעוּגִיּוֹת בַּקְלָוָה
לִבְנָהּ שֶׁהָיָה עֲדַיִן חַי
עַד לַמֶּרְחָק הַהוּא אֲנִי נוֹסַעַת
לִכְתֹּב לָהּ
נוּחִי בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ
שְׂבֵעַת יָמִים וְצַעַר
לַשָּׁוְא.