דויד מנשה נולד בישראל בשנת 1956, במעברה ברמת-השרון, עיר בה חי כל חייו, להוציא תקופה של ארבע שנים, שבהן למד אלקטרוניקה בפנימיית “כרמית” בירושלים, במסגרת תוכנית ארצית למחוננים,  שתלמידיה למדו בבתי-ספר מקצועיים (מקבילתה המקצועית של “בוייאר”, שם למדו התלמידים במסגרת “עיונית”). בתקופה זו ולאחריה כתב שירים רבים, שאותם הציג לסופר יורם קניוק ז”ל, שגר אז בשכונת מורשה – ועודד אותו לפרסם ספר שירה, שמסיבות שונות לא יצא לפועל. 

למד לתואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה ואחר כך תואר שני בסוציולוגיה. 

במקביל ללימודים, הקים רשימה מקומית שהתמודדה בבחירות למועצה המקומית רמת השרון וכיהן בה במשך כ-10 שנים, בשנים 1983-1993.

בתקופה זו התקבל לקורס כתבים ועורכי חדשות ב”קול ישראל” ולאחריו החל עבד בעתון “ידיעות אחרונות” ולאחר מכן ב”מעריב”, בתפקיד עורך בדסק החדשות, בו פירסם מדי פעם פירסם סיפורים קטנים. 

ערב מלחמת המפרץ ב-1981 הוציא לאור עתון מקומי ברמת השרון ואחר כך עבר לכתוב בעתון “אלקטרוניקה” כמעט עד לסגירתו. מאז עבד כיועץ תקשורת ודוברות בגופים ועיריות שונות. 

אחרי שנים של “שתיקה” יצירתית, החל לפרסם שירים ש”שכבו” במגירה שנים רבות ושירים חדשים בכתבי עת לשירה מקוונים, כמו “נתיבים” ומודפסים, כמו “בין סגול ובין תכלת”, “המסדרון”, “עתון77″ ו”מוטיב”, אתרי שירה כמו “סלונט”, בקבוצות שירה בפייסבוק ובאנתולוגיות.

בשנת 2018 פירסם את ספר שיריו הראשון, “מציאות נקלפת”, בהוצאת ספרי עתון77, והתעתד להוציא לאור את ספרו השני ב-2019, פרוייקט שנעצר בעקבות דום לב שבו לקה – ויזכה בקרוב ל”החייאה מחדש”.