יום הזיכרון / שושי קלאס
– מאת ד”ר דויד מנשה – השיר “יום הזיכרון” של שושי קלאס הוא שיר קצר, צלול ומדויק, אך בעומקו הוא נושא מתח רגשי ורעיוני חריף. הוא עוסק לא רק ביום הזיכרון כטקס לאומי, אלא בפער שבין התודעה הציבורית של היום הזה לבין החוויה הקיומית והרגשית […]
האמת הפשוטה החורכת / שמעון רוזנברג
האמת הפשוטה החורכת “העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו בעצם לאן ללכת”. מתוך “יפוי כוח”, דוד אבידן יָצָאתִי מִן הָעִיר אֶל הַכְּפָר הַנִּרְדָם חָשַׁבְתִּי, תָּמִים, כִּי נֶחְנַקְתִּי מִהַרְתִּי וְשַׁבְתִּי לָעִיר לִנְשֹׁם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֶיהָ נִכְרַכְתִּי בְּעֵינַיִם כְּבוּלוֹת וּבְיָדַיִם עֲצוּמוֹת הִתְקָרַבְתִּי לְלֵב הַסַּכָּנָה וְלֹא הִסְכַּנְתִּי לָאֶמֶת הַפְּשׁוּטָה הַחוֹרֶכֶת שֶׁאֵין לִי דָּבָר בִּלְעָדֶיהָ וְעַתָּה עֲדַת […]
תמימה כמו אור על פני המים / יוכבד בן דור
תְּמִימָה כְּמוֹ אוֹר עַל פְּנֵי הַמַּיִם / יוכבד בן-דור – אֱלוֹהִים גַּם אִם אֲנִי נִרְאֵית תְּמִימָה כְּמוֹ אוֹר עַל פְּנֵי הַמַּיִם אַל תִּטְעֶה בַּשֶּׁקֶט שֶׁבִּי. אֲנִי רוֹאָהּ עַד הַסּוֹף, נוֹגַעַת בֶּאֱמֶת בְּלִי מָסָךְ, צוֹעֶדֶת בִּמְצִיאוּת יְחֵפָה, אֲבָל בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. עַל גּוּפִי שִׂמְלָה שְׁקוּפָה, וְהַלֵּב חַד, עֵר, לֹא מִתְפַּשֵּׁר… אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. […]
בין אינטימיות עירונית לזיכרון אישי
על ספרו של טובי סופר “רחובות” – מאת ד”ר דויד מנשה – ספר השירים רְחוֹבוֹת (2021–2025) של טובי סופר, הוא יצירה לירית עדינה ומעמיקה, הנעה בין התבוננות יומיומית לבין חקירה פילוסופית של הקיום האנושי ומציעה הצצה אל מרחב פנימי-אישי המחובר לעיר, לזמן ולחוויה היומיומית. כבר מן העמודים הראשונים ניכר כי אין מדובר באסופת שירים בלבד, […]
גחמות כתובות בקוד
גַּחֲמוֹת כְּתוּבוֹת בְּקוֹד: פואטיקה של הדטרמיניזם והחתרנות בשירו של דויד מנשה זהו אחד הטקסטים הפואטיים־פילוסופיים הבהירים אך המורכבים של דויד מנשה, ובו הוא בוחן את יחסי השפה, הזמן, הגוף והסובייקט הכותב – מתוך מבט קר, כמעט מדעי, אך גם טעון ברגש סמוי של מאבק פנימי. השיר, שפורסם ב-2017, משקף תפיסה אקזיסטנציאליסטית־טכנולוגית של הקיום כמערכת סמלים […]
הָאוֹר בְּעֵינַיִךְ – פרשנות השיר
השיר “הָאוֹר בְּעֵינַיִךְ”, מאת דויד מנשה הוא שיר אהבה אינטימי ומאופק, שבו המבט – לא הגוף, לא המגע, אלא האור שבעיניים – הופך למוקד של רגש, של זיכרון ושל אפשרות טרנסצנדנטית. השיר מתנהל כולו סביב רגע של הארה פנימית, הנובע מהמבט של האהובה, אך חורג מגבולותיה של אהבה פרטית אל מחשבה קוסמית־קיומית על זמן, תודעה […]
ניתוח ופרשנות השיר “אחרי שלושים שנה”
שכבות
שְׁכָבוֹת הַסַּכִּין הַפּוֹלַחַת בּוֹצַעַת, עַד תֹּם, עַד אִישׁוֹן הַגַּרְעִין הַמִּצְטַמְצֵם, שֶׁתּוֹכוֹ אַהֲבָה. מֵעָלָיו סוֹבֵב אֹפֶל הָעֶלְבּוֹן, הֶחָבוּק בְּתִסְכּוּל כְּבִלְפִיתַת פֶּתֶן וּסְבִיבָם כָּרוּךְ הַצַּעַר עָבֶה כִּשְׂמִיכַת חֹרֶף. אֶת הַכֹּל עוֹטֵף כְּאֵב, חוֹדֵר כְּסַכִּין הַמְּפַלַּחַת דַּרְכָּהּ עַד לִבַּת הַגַּרְעִין, שֶׁתּוֹכוֹ הָיָה אַהֲבָה. אוגוסט 2023
“רק סוריאליזם נצפה”
רַק סוּרֵאָלִיזְם נִצְפֶּה אֶל הַבֹּקֶר הַקַּר הַקּוֹרֵעַ לֵב אֲנִי בָּא לִצְפּוֹת אִם עוֹדֶנִּי כָּאן נִיבַּט אֶל הַתֹּרֶן הַמְּרֹחָק שֶׁל הַסְּפִינָה הַתּוֹעָה, כְּלוּאָה בְּיָם הָעֲרָפֶל הַשּׁוֹכֵן בֵּין רְכָסִים לְהַחֲיוֹת הַזָּיַת נְעוּרִים. אַתָּה רַק הֲדַסָּה, אֲנִי לוֹחֵש, לֹא שָׁט בְּתוֹךְ הֶעָנָן, אַתָּה רַק סוּרֵאָלִיזְם נִצְפֶּה. אֶל כַּרְמִית אֲנִי שָׁב, שָׁם […]
“שָׁם גָּדַלְתִּי אוּלַי”
פורסם בכתב-העת “נתיבים”, גיליון מס’ 23. שָׁם גָּדַלְתִּי אוּלַי / דויד מנשה אֲנִי זוֹכֵר שֶׁשָּׁם גָּדַלְתִּי אוּלַי וּלְכָל מֶרְחַב הָעַיִן פְּרוּשִׂים הָיוּ שָׁם שְׁטִיחִים גְּבוׂהֵי-שֵׂעָר כְּעִשְׂבֵי עֲרָבוֹת, בּוֹלְעִים מִקִּיר אֶל קִיר אֶת כָּל הַקּוֹלוֹת, גַּם אִם לֹא רָחַשׁ מְאוּם בַּבַּיִת, כְּמוֹ הָיוּ הַקּוֹלוֹת נִסְתָּרִים כַּצְּבָאִים הַנִּשְפַָּפִים מִפְּנֵי טוֹרְפִים […]