מַה אַגִּיד לְךָ רֻבֵן

מַה אַגִּיד לְךָ רֻבֵן כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ, אִם עוֹד אֶפְגֹּשׁ בְּךָ הוֹלֵךְ, כְּמוֹ בַּתְּמוּנוֹת שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִפְנֵי מִלְיוֹן שָׁנָה עַל שְׁבִילֵי יַעַר כְּבוּשִׁים בְּרַגְלֵי מִלְיוֹנִים שֶׁהִלְּכוּ וְיֵלְכוּ גַּם אַחֲרֵי שֶׁתֵּלֵךְ, שֶׁנֵּלֵךְ. אֶשְׁאַל אוֹתְךָ אִם נִמְצָא לְךָ מִנַּיִן מַתְחִילָה הַמַּחְשָׁבָה וְאִם יֵשׁ שָׁם שַׁלְוָה. אֲסַפֵּר לְךָ אָח לַנְשִׁימָה שֶׁלִּרְגָעִים כְּאוּבֵי אוֹ זְעוּפֵי גַּעֲגוּעַ אֲנִי עֲדַיִן רָץ אִתְּךָ כָּאן וְחוֹשֵׁב עַל הוֹלְכֵי הַדֶּרֶךְ הַכּוֹרְעִים שָׁם לְרַגְלֵי קְדֻשַּׁת נְזִירוּתְךָ לְהוֹשִׁיט לְךָ קַעֲרַת אֹרֶז בִּתְמִימוּת שֶׁרַק מַאֲמִינִים זוֹכִים בָּהּ וְאַתָּה בִּגְלִימַת נָזִיר כְּתֻמָּה מַקְדִּישׁ לָהֶם תּוֹדַת פֶּה אוֹ לֵב בִּשְׂפַת תָּאי אוֹ אוּלַי יִתְרַת שְׂפַת-עֵבֶר וְרַק הַשֶּׁקֶט נוֹתָר כָּבוּשׁ בְּךָ כְּמוֹ רְזוֹן גּוּפְךָ הַרָץ אִתִּי וּבִלְעָדַי עַל הַכְּבִישׁ הָעֹלֶה מֵעֵין כָּרֶם חוֹלֵף עַל פְּנֵי מִנְזָר נוֹטְרְדַאם דֶה-צִיּוֹן אֶל קִרְיַת הַיּוֹבֵל מִתְנַשֵּׁף בִּדְבֵקוּת הַתְּפִלָּה שֶׁל חָסִיד מוּטְרָף כֹּל הַדֶּרֶךְ אֶל כַּרְמִית הַבַּיִת שֶׁבַּלֵּב, בַּיִת לַיְּשִׁיבוֹת שֶׁל מַטָּה הַיּוֹם.