רַק סוּרֵאָלִיזְם נִצְפֶּה

אֶל הַבֹּקֶר הַקַּר הַקּוֹרֵעַ

לֵב אֲנִי בָּא לִצְפּוֹת אִם

עוֹדֶנִּי כָּאן נִיבַּט אֶל הַתֹּרֶן

הַמְּרֹחָק שֶׁל הַסְּפִינָה הַתּוֹעָה…/

 אל השיר במלואו

(בין סגול לבין תכלת”, מס’ 1)

כל הדרכים מובילות אל עצמן

כָּל הַדְּרָכִים מוֹבִילוֹת רַק אֶל

עַצְמָן וְאֵין בַּצְּמָתִים בְּחִירָה,

וַדַּאי לֹא יוֹתֵר מִן הַהֶצֵּעַ,

הַזֵּהֶה עַד זָרָא, בְּדוּכְנֵי שְׁוָקִים…/ 

 אל השיר במלואו

(בטאון שירה מס’ 185, 16.6.17)

ואם היית באה עכשיו  

וְאִם הָיִית בָּאָה עַכְשָׁו וּמַה פִּתְאֹם 

הָיִית בָּאָה דַּוְקָא בְּקֶסֶם הַיּוֹם

הַנּוֹבֵל אִם לֹא בָּאת מֵעוֹלָם, 

אוּלַי כִּי אֵינֵךְ מַמָּשׁוּת…/

אל השיר במלואו

(בין סגול לבין תכלת, גיליון 2) 

טסות המילים 

דָּרוֹמָה/ וְאוּלַי צָפוֹנָה עַל פִּי/

 הָעוֹנוֹת טָסוֹת הַמִּלִּים כְּמוֹ

 הָיוּ/ לַהַק עֲגוּרִים עוֹקֵב אַחַר 

רֹאשׁ/  הַחֵץ, חוֹלְפוֹת/ עַל פְּנֵי /

אל השיר במלואו

(“עתון77”)

לקראת בוא השיכחה

וַדַּאי שֶׁאֲנִי זוֹכֵר. אֵיךְ

אוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הַיָּרֵחַ

הָעוֹמֵד מַמָּשׁ עַכְשָׁו תָּלוּי

מֵעָלַי כְּמוֹ רֹאשִׁי הוּא…/

 אל השיר במלואו

(סלונט גיליון מס’)

ככה לימד אותי אבי 

אַל תִּגַּע בַּזָּמִיר, אָמַר לִי

הַצִּיּוּץ הַמִּתְרַחֵק וַאֲנִי

רָאִיתִי חוּט קָשׁוּר וּזְנַב

עֲפִיפוֹן. מְשֹׁךְ  חָזָק…/

(פורסם ב”הארץ”, במדור ‘שיר ביום’ וכן ב”עתון77″, גיליון 402)

אל השיר במלואו

אחרי שלושים שנה

כֵּן, אַתְּ אוֹמֶרֶת וְשׁוֹכַחַת,  אוֹ

אוּלַי לֹא אוֹמֶרֶת וְזֶה רַק אֲנִי

שֶׁלֹּא שׁוֹמֵעַ. כָּל כָּך הַרְבֵּה

זְמַן, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ, שֶׁמָּא…/

(בין סגול לבין תכלת,  )  

 אל השיר במלואו