–  מאת שרון יונתן  – 

דויד מנשה, סמנכ”ל תקשורת ותקשוב בעיריית רמת השרון לא חיכה שמישהו  יחגוג לו יום הולדת 63.  והחליט לתת לעצמו מתנה מקורית ויצירתית, כאשר הוציא לאור את ספרו הראשון, ספר שירים שנקרא “מציאות נקלפת”.

ספר לי קצת עליך, על הפעילות שלך ועל מה הביא אותך להוציא לאור את ספר השירים שלך.

אני עובד בעירייה החל  מ-2003. שנתיים נוספות עבדתי בעירייה בין בשנים 1999-2001.

בין השנים 1983-1993 הייתי חבר המועצה המקומית ושימשתי במגוון תפקידים, בהם יו”ר אגודת הספורט, שאני גם אחד ממייסדיה (ולמעשה היחיד שנותר בחיים מבין המייסדים, בהם הנשיא לשעבר עזר ויצמן ז”ל ומאיר דורון ז”ל).

ב-15 השנים האחרונות אני מכהן בתפקיד סמנכ”ל תקשורת ותקשוב – שכולל את תחומי המיחשוב, התקשורת וכל תחומי הדוברות והפירסום העירוני. תפקיד שבשנים האחרונות עבר שינויים שונים. 

איך פתאום, יום אחד, קם אדם ומוציא לאור ספר שירה?

זה לא פתאום. “מציאות נקלפת”, הוא הוא אמנם ספר הביכורים שלי, אבל אני כותב כבר יותר מ-40 שנה. הוא יוצא לאור עכשיו אחרי תהליך ארוך של הבשלת הרעיון. ספר השירה הראשון שלי היה אמור לצאת עוד בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת ואפילו קיבלתי עידוד לכך מהסופר יורם קניוק ז”ל, שגר אז בשכונת מורשה והתרשם מן הכתיבה שלי. איכשהו הזמן חלף וככל שעברו השנים, גם אם המשכתי לכתוב, לא “בער” לי להוציא ספר שירים, גם בגלל ההתמקדות בעבודה וגם בגלל העיסוק בכתיבה אחרת, עתונאית (הייתי עורך חדשות ב”ידיעות” וב”מעריב”, ששם גם כתבתי) וברומן גדול, שלא הושלם. בנוסף, לאורך הזמן הרצון דעך גם בגלל הפיחות ביחס של  החברה הישראלית לקריאת ספרים מודפסים – ובוודאי לספרי שירה.

בשלוש-ארבע השנים האחרונות, כאשר נחשפתי לקבוצות השירה בפייסבוק, התחלתי לפרסם שם ומשם הגעתי גם לכתבי עת מודפסים, כמו “בין סגול לבין תכלת” וכתבי עת אינטרנטיים כמו “נתיבים”, “בטאון שירה”, “סלונט”, “מוטיב” ועוד. השירים שלי התפרסמו גם באנתולוגיות לשירה “מנצחים את החיים” ו”מקום באור”. מאחר שהשירים קיבלו תגובות נלהבות מצד הקוראים והמבקרים,  שתמיד התלוותה אליהן השאלה ‘למה אתה לא מוציא ספר?’, או ‘מתי אתה מוציא כבר ספר?’, החלטתי שאולי כבר הגיעה השעה. 

שירים, כמו כל אמנות, הם ביטוי עצמי של הנפש. מה רצית להביע בשירים שלך?

הספר שלי,והשירים הכלולים בו,  משקפים את פילוסופיית החיים שלי . הספר מתמודד עם השאלות הגדולות של החיים. אלה למעשה השאלות שלהערכתי מעסיקות כמעט כל אדם חושב, כמו: מה מקומנו בעולם, מהי משמעות החיים ולאן אנחנו הולכים. השירים שלי בוחנים את המציאות האישית על רקע המציאות האובייקטיבית, או החיצונית יותר נכון – ומשם נגזרות התובנות שלי.