ראיון ב”קול ברמה”

 

 

גיליון  מס’  964, 15.2.2019

–  מאת שרון יונתן  – 

דויד מנשה, סמנכ”ל תקשורת ותקשוב בעיריית רמת השרון לא חיכה שמישהו  יחגוג לו יום הולדת 63.  והחליט לתת לעצמו מתנה מקורית ויצירתית, כאשר הוציא לאור את ספרו הראשון, ספר שירים שנקרא “מציאות נקלפת”.

ספר לי קצת עליך, על הפעילות שלך ועל מה הביא אותך להוציא לאור את ספר השירים שלך.

אני עובד בעירייה החל  מ-2003. שנתיים נוספות עבדתי בעירייה בין בשנים 1999-2001.

בין השנים 1983-1993 הייתי חבר המועצה המקומית ושימשתי במגוון תפקידים, בהם יו”ר אגודת הספורט, שאני גם אחד ממייסדיה (ולמעשה היחיד שנותר בחיים מבין המייסדים, בהם הנשיא לשעבר עזר ויצמן ז”ל ומאיר דורון ז”ל).

עם המשורר ארז ביטון, שקרא וניתח את השיר
עם המשורר ארז ביטון, שקרא וניתח את השיר “ואני אבוא” 

ב-15 השנים האחרונות אני מכהן בתפקיד סמנכ”ל תקשורת ותקשוב – שכולל את תחומי המיחשוב, התקשורת וכל תחומי הדוברות והפירסום העירוני. תפקיד שבשנים האחרונות עבר שינויים שונים. 

איך פתאום, יום אחד, קם אדם ומוציא לאור ספר שירה?

זה לא פתאום. “מציאות נקלפת”, הוא הוא אמנם ספר הביכורים שלי, אבל אני כותב כבר יותר מ-40 שנה. הוא יוצא לאור עכשיו אחרי תהליך ארוך של הבשלת הרעיון. ספר השירה הראשון שלי היה אמור לצאת עוד בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת ואפילו קיבלתי עידוד לכך מהסופר יורם קניוק ז”ל, שגר אז בשכונת מורשה והתרשם מן הכתיבה שלי. איכשהו הזמן חלף וככל שעברו השנים, גם אם המשכתי לכתוב, לא “בער” לי להוציא ספר שירים, גם בגלל ההתמקדות בעבודה וגם בגלל העיסוק בכתיבה אחרת, עתונאית (הייתי עורך חדשות ב”ידיעות” וב”מעריב”, ששם גם כתבתי) וברומן גדול, שלא הושלם. בנוסף, לאורך הזמן הרצון דעך גם בגלל הפיחות ביחס של  החברה הישראלית לקריאת ספרים מודפסים – ובוודאי לספרי שירה.

בשלוש-ארבע השנים האחרונות, כאשר נחשפתי לקבוצות השירה בפייסבוק, התחלתי לפרסם שם ומשם הגעתי גם לכתבי עת מודפסים, כמו “בין סגול לבין תכלת” וכתבי עת אינטרנטיים כמו “נתיבים”, “בטאון שירה”, “סלונט”, “מוטיב” ועוד. השירים שלי התפרסמו גם באנתולוגיות לשירה “מנצחים את החיים” ו”מקום באור”. מאחר שהשירים קיבלו תגובות נלהבות מצד הקוראים והמבקרים,  שתמיד התלוותה אליהן השאלה ‘למה אתה לא מוציא ספר?’, או ‘מתי אתה מוציא כבר ספר?’, החלטתי שאולי כבר הגיעה השעה. 

שירים, כמו כל אמנות, הם ביטוי עצמי של הנפש. מה רצית להביע בשירים שלך?

הספר שלי,והשירים הכלולים בו,  משקפים את פילוסופיית החיים שלי . הספר מתמודד עם השאלות הגדולות של החיים. אלה למעשה השאלות שלהערכתי מעסיקות כמעט כל אדם חושב, כמו: מה מקומנו בעולם, מהי משמעות החיים ולאן אנחנו הולכים. השירים שלי בוחנים את המציאות האישית על רקע המציאות האובייקטיבית, או החיצונית יותר נכון – ומשם נגזרות התובנות שלי.

 

על ערב ההשקה:

ערב ההשקה נפתח בסקירה (רצנזיה) נרחבת של הספר, בווידיאו, ע”י שמעון רוזנברג,  עורך כתב העת לשירה “נתיבים”. הסקירה הזו נעשתה בווידיאו והוקרנה על מסך, מאחר שרוזנברג, שמאד רצה להשתתף בהשקה, שהה בניו יורק, במסגרת שנת שבתון. משתתף בולט היה המשורר ארז ביטון, חתן פרס ישראל לשירה לשנת 2015, שגם 

האם אחרי הספר הראשון שלך אתה מתכוון להוציא לאור ספרים נוספים?

כן. אחרי שעברתי את “מחסום” ההחלטה להוציא את הספר הראשון, אני מתכוון להמשיך ולהוציא לאור ספרים נוספים, אני מקווה שזה יהיה אחת לשנה.

יש שירים שאתה מצטער שלא הכנסת לספר?

כמובן, אבל אי אפשר היה לכלול בספר אחד את כל מה שכתבתי ומצד שני השירים ערוכים עפ”י שערים – שדי ‘הכתיבו’ איזה שיר יכנסו לספר. יחד עם זאת, אני מרגיש “חובה” מוסרית ורגשית כלפי שירים רבים שנגרעו בתהליך הארוך והקשה הגיבוש של הספר הנוכחי – למרות שלדעתי הם ראויים לצאת לאור. חלקם יכלל בספר הבא. לצידם ישנם עוד הרבה מאד שירים שכתבתי ואני ממשיך לכתוב מאז התחלת העריכה של הספר הנוכחי.

במה עוסקים השירים שלך הם מבטאים את העבודה שלך בעירייה?

השירים שלי מתכתבים עם המציאות וחלק מן המציאות היא גם העבודה, כך שיתכן שיש שירים שהושפעו בצורה כזו או אחרת ממנה – אבל אין שירים שעוסקים בה באופן ישיר.

מתי הוצאת את הספר לאור ולמה רק עכשיו (פברואר 2019) אתה ערכת את ההשקה?

הספר יצא לאור  בהוצאת “ספרי עתון77” הידועה והמכובדת באוקטובר 2018, אבל רק עכשיו מצאתי את הזמן והאנרגיות לערוך את ההשקה.

בכמה עותקים הודפס הספר?

הספר הודפס ב-350 עותקים, שזה מספר סביר לספרי שירים. הוא נמכר ברשתות הספרים הגדולות, סטימצקי וצומת ספרים, אבל חלק גדול מן השיווק הוא עצמי, בעיה די מוכרת בעולם הספרים ובמיוחד בספרי שירה”.

 

 

 

הקריא אחד מן השירים בערב (“ואני אבוא”) לצד קוראים נוספים, בהם עורכי כתב העת “בין סגול לבין תכלת”, פרופ’ עופר עציון וטל איפרגן. טייס הקרב לשעבר, זאב רז, שהוביל את התקיפה שבה הושמד הכור הגרעיני בעיראק השתתף בערב  והקריא אחד מהסיפורים, מתוך ספר שהוא עומד להוציא בקרוב.  

צילום: דויד מנשה מקריא מתך ספרו "מציאות נקלפת"

 © כל הזכויות שמורות / דויד מנשה 2021                          

      לתגובות והערות:    david@davidsblog.me

   WordSuit  –  “חליפת שרותים דיגיטלייםבניית אתרים; קידום אורגני וממומן; כתיבת תוכן מקצועי ושיווקי:    052-5353999