לא האדמה היא המקוללת

ביטאון שירה, גיליון מס’ 179   לֹא הָאֲדָמָה הִיא הַמְּקֻלֶּלֶת    לֹא הָאֲדָמָה הִיא הַמְּקֻלֶּלֶת, לֹא הָאָרֶץ, לֹא הַנְּחָלִים, לֹא הָעֵצִים, לֹא הַיָּם. בְּנֵי הָאָדָם הֵם הַמְּאָרְרִים, הֵם הַמְּנַגְּעִים, הַמְּחַלְּלִים בְּמַגָּעָם אֶת הָאֲדָמָה. לֹא, לֹא הָאֲדָמָה מְקֻלֶּלֶת, שׁוּם אֶרֶץ לֹא מְקֻלֶּלֶת. לֹא יַד הָאָרֶץ, יַד בְּנֵי הָאָדָם, אַנְשֵׁי דָּמִים, רוֹדְפֵי שַׁלְמוֹנִים וְשׁוֹפְכֵי דַּם הָאָדָם בָּאָדָם, […]

יום אחד זה עוד יקרה

  יוֹם אֶחָד זֶה עוֹד יִקְרֶה   יוֹם אֶחָד זֶה עוֹד יִקְרֶה, אוֹמְרִים פְּרוּעֵי אֱמוּנָה, מֻבְטָח לָנוּ שֶׁתֵּצֵא מִשְׁלַחַת אַרְכֵאוֹלוֹגִית לִנְבֹּר בְּתֵל הֶעָפָר הַמְּכַסֶּה עָלֵינוּ, לַחְשֹׂף אֶת שְׂרִידֵי הַחֶמְלָה, כְּדֵי לְהָפִיק מֵהֶם תַּמְצִית, לְהַשְׁתִּילָהּ בְּתִינוֹק בֵּן יוֹמוֹ שֶׁיִּהְיֶה גַּרְעִין רְבִיָּה לְחִדּוּשׁ הָרֶגֶשׁ שֶׁנִּכְחָד. זֶה דּוֹמֶה, הֵם אוֹמְרִים, לַפְּרוֹיֵקְט הַמַּרְעִישׁ שֶׁל הַמַּדְּעָנִים הַמְּבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיל דִּי.אֵנְ.אֵי שֶׁל […]

כבר לא מכיר אותך

כְּבָר לֹא מַכִּיר אוֹתָךְ  1. כְּבָר לֹא מַכִּיר אוֹתָךְ  כְּבָר לֹא מַכִּיר אוֹתָךְ בְּבוֹאִי, אַתְּ שֶׁחֻבַּרְתְּ לָךְ עוֹד יוֹתֵר  יַחְדָּו מֵאָז עָזַבְתִּי וּבְוַדַּאי עוֹד יוֹתֵר, מֵאָז עָמְדוּ רַגְלָי בָּרִאשׁוֹנָה בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם.  2. אָז בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים  הָיוּ עוֹד רָאשֵׁי הֶהָרִים וּבָתֵי  הַכְּפָרִים קְרוֹבִים, אַךְ לֹא  בִּגְבוּלָיִךְ. שָׁם רָחוֹק מִשְׁעָרַיִךְ  הָיוּ הַצְּרִיחִים רַק מַשְׁקִיפִים  אֶל […]

והיה אם יבואו ימים

וְהָיָה אִם יָבוֹאוּ יָמִים לֹא כְּגָמָל נוֹשֵׂא דַּבַּשְׁתּוֹ עוֹמֵס צֵידַת דֶּרֶךְ מִדְבָּר אֵינְקָצֶה יְבָרֵךְ לַמָּנוֹחַ עֵת עֶרֶב אֶהֱיֶה. עָמוּס חֲטוֹטֶרֶת בַּמּוֹסֵרוֹת,  יָמִים הַרְבֵּה יַרְבִּיצוּנִי                   בְּסַעֲרוֹת אֲבַק-יָמִים מְסַמֵּא. וְאִם אֵלֵךְ, עַל מִישׁוֹרֵי קוֹץ וְדַרְדַּר אֲהַלֵּךְ,  יָמִים אֶלְקֵץ לִבְהוֹת בְּיוֹמְיוֹם חוֹלֵף בְּאֵין חוֹוֶה. הוֹ, עוֹד שָׁבוּעַ          הָיָה. וְהָיָה אִם יָבוֹאוּ יָמִים עוֹד יָמִים הַרְבֵּה, בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי? […]