אַטְלַנְטִיס מְשֹׁעֶרֶת

וְאִם הָיִית בָּאָה עַכְשָׁו
וּמַה פִּתְאֹם הָיִית בָּאָה
דַּוְקָא בַּקֶּסֶם הַיּוֹם הַנּוֹבֵל 
אִם לֹא בָּאת מֵעוֹלָם. אוּלַי 
כִּי אֵינֵךְ מַמָּשׁוּת מַמְּתֵנֵת אֵי שָׁם,
לְפָחוֹת לֹא יוֹתֵר מֵאַטְלַנְטִיס 
מְשֹׁעֶרֶת. וְאִם הָיִית קַיֶּמֶת 
הַאִם עֵינַיִךְ הָיוּ תְּלוּיוֹת 
בְּפִי הָלּוֹאֵט מִלִּים וּמִתְפַּעֶלֶת 
בִּמְלוֹא יֹופְיֵךְ שֶּׁאֵין וַדָּאִי מִמֶּנּוּ 
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי מְסַפֵּר לָךְ שֶׁעַד 
שֶּׁבָּאת חִכִּיתִי כְּמוֹ הָיוּ חַיַּי לַיְלָה
אָרוֹךְ? הַאִם הָיִית נֶאֱנַחַת: אֵיזוֹ 
מֵטָפוֹרָה נִפְלָאָה, לַיְלָה שׁוֹוֶה חַיִּים,
אוֹ כְּמוֹ בַּחַיִּים הָיִית אוֹמֶרֶת,
אֵיזוֹ קְלִישַאָה שְׁחוּקָה 
אַתָּה.

© כל הזכויות שמורות /דויד מנשה 27.9.15

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.