כְּמוֹ הַקּוֹל הַמְחַפֵּשׂ

כְּמוֹ הַקּוֹל הַמְחַפֵּשׂ

מִּתְגָלְגלוֹת כְּבֵדוֹת

טִפּוֹת גֶשֶׁם שְתִיקוֹתַי

אֶל מַחְשֹׂף עֵינַיִךְ

לְפוֹצֵץ טְרָשִׁים יְתוֹמִים

בִּשְתּיקוֹתַיִיךְ הָאוֹבְדוֹת

רְחוֹקוֹת,

כְּמוֹ לֹא הָיָה עוֹלָם,

כְּמוֹ לֹא הָיוּ כֻּלָּם,

כְּמוֹ לֹא הָיִית אָתְּ מֵעוֹלָם.

עַכְשָׁו עוֹלֶה הַיֶּלֶד

שֶׁבִּי אֶל מִשְׁעֶנֶת הַגִּלְעָד

לְהָנִיחַ רָאשׁ עָיֵף לְרַגְלֵי

שְׁתִיקָתְךָ.

1982.

(“מציאות נקלפת”, עמ’ 93) 

צילום: דויד מנשה מקריא מתך ספרו "מציאות נקלפת"

 © כל הזכויות שמורות / דויד מנשה 2021                          

      לתגובות והערות:    david@davidsblog.me

   WordSuit  –  “חליפת שרותים דיגיטלייםבניית אתרים; קידום אורגני וממומן; כתיבת תוכן מקצועי ושיווקי:    052-5353999

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.