לֵדָתִי הַבָּאָה

 

 

מַמָּשׁ עַכְשָׁו בְּחֶשְׁכַת

תְּעָלָה רָטֹב וּמְדוֹמָם 

אֲנִי נִדְחָק אֶל הָעוֹלָם

לָשׁוּב לְהִוָּלֵד,  נֶאֱבָק

אֵין אוֹנִים עַד רֶגַע

אַחֲרוֹן לְשַׁמֵּר שְׂרִידֵי

זִכְרוֹן פָּנַיִךְ אִמִּי.

 

הִנֵּה עוֹד מְעַט קָט

יֵעָלֵם בִּי זִכְרֵךְ וּבְדֹחַק

הַזְּמַן הַנִּמְעָט וְהוֹלֵךְ

אֵאָחֵז עוֹד נוֹאָשׁ בְּזֵכֶר

אֶבְלֵךְ עַד בּוֹא בְּכִי

 רִאְשׁוֹן לְמַרְאֵה פָּנַיִךְ

אִמִּי הַבָּאָה.

 

אוֹיָה אִמִּי, הוֹ אֲהוּבָה,

עַל מוֹתֵךְ שֶׁיָּבוֹא כְּבָר

עַתָּה אֶאַבֵּל אֶדַּכֵּא.                     

 

אֲבַכֶּה כְּבָר עַתָּה לֶכְתֵךְ   

אִמִּי שֶׁאֵלַיִךְ אֲנִי בָּא

עַד לְהֶרֶף הַמְּבַשֵּׂר

לֵדָתִי הַבָּאָה.

 

2015

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.