“צעיף עיני אמי”

דֶּרֶךְ צְעִיף עֵינֵי אִמִּי

שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה בְּחָמֵשׁ

בַּבֹּקֶר נְסִיעָה דֶּרֶךְ עַנְנֵי

הַסְּתָו וּצְעִיף עֵינֵי אִמִּי.

בֵּין פַּרְדֵּסִים שָׁכַן בֵּית

הַקְּבָרוֹת הֶחָדָשׁ נוֹגֵעַ

עַכְשָׁו כִּמְעַט בַּכְּבִישׁ. עֶרֶב

שָׁנָה נִקְבָּצִים חַיִּים אֶל

הַמֵּתִים לְבַקֵּשׁ עַל אֶבֶן

תֹּם יַלְדוּת.

גֶּשֶׁם סֶפְּטֶמְבֶּר כָּבֵד מוֹחֶה

דְּמָעוֹת יִתְגַּדַּל וּיתְקַדַּשׁ

יוֹצֵר קִרְבָה.

(“מציאות נקלפת”, עמ’ 65)